שווי נקי של בילי טיילור: ויקי, נשוי, משפחה, חתונה, משכורת, אחים

2024 מְחַבֵּר: Lewis Russel | [email protected]. שונה לאחרונה: 2023-12-17 06:05

השווי הנקי של וויליאם "בילי" טיילור הוא 5 מיליון דולר

ביוגרפיה של וויליאם "בילי" טיילור ויקי

בילי נולד ב-William Taylor ב-24 ביולי 1921 בגרינוויל, צפון קרולינה ארה"ב, היה מוזיקאי, פסנתרן ג'אז ומלחין, וגם הרצה על ג'אז במספר מכללות ברחבי ארה"ב. הוא נפטר בשנת 2010.

האם אי פעם תהיתם כמה עשיר היה בילי טיילור, בזמן מותו? על פי מקורות מוסמכים, ההערכה היא שהשווי הנקי של טיילור הגיע ל-5 מיליון דולר, סכום שהרוויח בעיקר מהקריירה המוצלחת שלו כמוזיקאי ג'אז, פעיל מאמצע שנות ה-40. במהלך הקריירה שלו, בילי הוציא למעלה מ-40 אלבומים כמנהיג להקה, תוך שהוא גם תרם לעבודתם של מוזיקאים אחרים, כולל ג'וני הרטמן, קולמן הוקינס, סאל סלבדור ולאקי תומפסון ועוד רבים אחרים.

בילי טיילור בשווי נקי של 5 מיליון דולר

משפחתו של בילי עברה לוושינגטון הבירה כשהיה בן חמש, שם בילה את שארית ילדותו. בהשראת הוריו ששניהם היו מוזיקאים, בילי הצעיר לקח כמה כלי נגינה אבל היה הכי טוב בפסנתר, ולכן התחיל לקחת שיעורי פסנתר עם הנרי גרנט, שהיה גם מורה לפסנתר של דיוק אלינגטון. בילי היה טוב מספיק כדי לעשות את הופעת הבכורה המקצועית שלו כשהיה בן 13, והרוויח דולר. הוא למד בבית הספר התיכון דנבר, שהיה בזמנו בית הספר הראשון בארצות הברית לאפרו-אמריקאים. לאחר מכן נרשם בילי למכללת וירג'יניה סטייט והתמחה בסוציולוגיה, אך סיים תואר במוזיקה ב-1942, כאשר הפסנתרן ד ר אונדין סמית' מור לקח את בילי תחת חסותו ברגע שהבחין בכישרונותיו המוזיקליים.

לאחר מכן עבר בילי לניו יורק כדי להמשיך בקריירה המקצועית שלו, מצא את עבודתו הראשונה ב-1944 כשהצטרף לרביעיית בן וובסטר, ולאחר מכן עד שנות ה-50 ניגן עם מספר מוזיקאים, כולל דון רדמן, בוב וויאט, סילביה סימס ו בילי הולידיי, לפני שהפך לפסנתרן הבית במועדון הג'אז Birdland. שם, הוא ניגן עם ג'יי ג'יי ג'ונסון, סטן גץ, צ'רלי פארקר, מיילס דייויס ודיזי גילספי, ובסופו של דבר הפך לפסנתרן בעל הקדנציה הארוכה ביותר במועדון הנ ל.

לאחר שזכה לשם כשחקן מועדון, בילי רצה להוכיח את עצמו כמלחין; ב-1952 הוא עשה פריצת דרך עם השיר "I Wish I Knew How It Would Feel to Be Free", ולאורך שנות ה-50 וה-60, נהנה מהצלחה רבה יותר כמלחין עם אלבומים כמו "The Billy Taylor Trio with Candido" (1954), שהיה שיתוף פעולה עם נגן כלי ההקשה הקובני קנדידו קמרו, "גברתי הנאווה אוהבת ג'אז" (1957), "אימפרומפטו" (1962) ו"דבורה ישנה" (1969), שמכירותיהם הגדילו את עושרו לכמות גדולה תוֹאַר. בילי המשיך ליצור חומרים חדשים עד שנת 2002, אז לקה בשבץ מוחי, אם כי לא הרבה אלבומים פגעו בציבור.

מלבד הנגינה וההקלטה של מוזיקת ג'אז, בילי התחיל תוכנית חינוכית על ג'אז, בשם Jazzmobile, והיה גם המנהל המוזיקלי של The Subject Is Jazz של NBC, ו-DJ ומנהל תוכניות בתחנת הרדיו של ניו יורק WLIB במהלך שנות ה-60. עם ה-Jazzmobile שלו, בילי הפיק את ספיישל הג'אז ששודר ברדיו הציבורי הלאומי, שקיבל את פרס פיבודי למצוינות בתוכניות שידור. בשנות ה-80 המוקדמות, בילי מונה ככתב בשידור של CBS News Sunday Morning, וראיין למעלה מ-250 מוזיקאים במהלך תפקידו בתוכנית, וזכה בפרס אמי על הראיון שלו עם מנהיג הלהקה הנודע קווינסי ג'ונס. הוא גם היה מחנך מכובד, כיהן כק ר וילבור ד' בארט למוזיקה באוניברסיטת מסצ'וסטס - אמהרסט, ועמית דיוק אלינגטון בייל, ובמקביל החזיק בקורסי ג'אז במספר אוניברסיטאות, כולל אוניברסיטת לונג איילנד, מנהטן בית הספר למוזיקה, אוניברסיטת הווארד וכן אוניברסיטת מסצ'וסטס אמהרסט, ממנה השיג תואר שני ותואר דוקטור ב-1975.

כהוקרה על הצלחתו, קיבל בילי פרסים רבים, כולל פרס גראמי ומדליית אמנויות לאומית, וכן היה המנהל האמנותי לג'אז במרכז קנדי לאמנויות הבמה, שם במהלך שלטונו, ארגן בילי מספר קונצרטים מצליחים. סדרות, כולל סדרת לואי ארמסטרונג Legacy. הוא גם כיהן במועצה הלאומית לאמנויות, והפך לאחד משלושת מוזיקאי הג'אז היחידים שהגיעו לתפקיד כזה. הוא גם הציג את כישרונותיו המוזיקליים בבית הלבן שבע פעמים במהלך הקריירה שלו. בשנת 2010 הוא נכנס להיכל התהילה של צפון קרוליינה.

לגבי חייו האישיים, בילי היה נשוי לתיאודורה מ-1964 ועד מותו; לזוג נולדו שני ילדים משותפים. הוא נפטר ב-28 בדצמבר 2010 לאחר התקף לב.