שווי נטו של אינטל: ויקי, נשואים, משפחה, חתונה, משכורת, אחים

2024 מְחַבֵּר: Lewis Russel | [email protected]. שונה לאחרונה: 2023-12-17 06:05

השווי הנקי של אינטל הוא 150 מיליארד דולר

ביוגרפיה של אינטל ויקי

תאגיד אינטל צריך להיות מוכר היטב לכל מי שיש לו גישה למחשב, שכן לפי ערך היא היצרנית הגדולה בעולם של מיקרו-מעבדים - ה'מנוע' של מחשבים רבים - והיא הספקית של חלקים אלה ואחרים לחברות כמו Dell, היולט פקארד ולנובו (לשעבר IBM), שלא לדבר על אפל.

אז מה בדיוק השווי הנקי של אינטל? מקורות מוסמכים מעריכים כי שוויה של אינטל עומד כעת על למעלה מ-150 מיליארד דולר, נכון לתחילת 2017, כאשר כמעט שני שלישים מהכנסותיה הנוכחיות בסך 55 מיליארד דולר מגיעות ממכירת רכיבי חומרה לשימוש במחשבים ניידים, מחברים ומחשבים נייחים.

שווי נקי של אינטל 150 מיליארד דולר

אינטל היא חברת טכנולוגיה, כיום רב-לאומית, שכן היא התרחבה במידה ניכרת מאז הקמתה בעמק הסיליקון, קליפורניה ארה ב, שנקרא כיום ב-1968 על ידי רוברט נויס וגורדון מור. שני אלה היו חלוצים בפיתוח מוליכים למחצה, ואליהם הצטרף בשלב מוקדם המהנדס ואיש העסקים אנדרו גרוב - מהגר הונגרי - אשר זוכה לזכותו בניהול העסקים ובצמיחתה לאחר מכן של החברה עד אל שנות ה-2000. (השם 'Intel' נוסח משילוב ואלקטרוניקה.)

החברה יצאה להנפקה תוך כמה שנים, וגייסה אז סכום מרשים של 6.8 מיליון דולר, יותר מ-23 דולר למניה. בעשור הראשון לקיומה, התרכזה החברה בזיכרון דו-קוטבי 64 סיביות סטטי גישה אקראית (SRAM), מהירות כפולה מהמוצרים של המתחרים, ולאחר מכן בזיכרון הקריאה בלבד (ROM) 1024 סיביות דו-קוטבית, ואחריו הסיליקון. gate SRAM שבב, 256-bit 1101. שיפורים והרחבה של מגוון המוצרים במהלך שנות ה-70, בתוספת תהליכי ייצור מודרניים הביאו לכך שהעסקים של אינטל צמחו באופן אקספוננציאלי במהלך שנות ה-70, אך עדיין התרכזו בהתקני זיכרון. השווי הנקי של החברה כמו גם רווחיה גדלו באופן משמעותי.

למרות שהמיקרו-מעבד נוצר בתחילת שנות ה-70, לא היה שוק משמעותי עד עשור לאחר מכן, כאשר המחשבים האישיים הפכו למבוקשים יותר, ובכל מקרה כאשר התחרות היפנית במוצרי זיכרון עלתה במידה ניכרת. מור ונויס החליטו להתרכז בפיתוח נוסף של מעבד מיקרו, אשר מזער את המעבד של מחשב, מה שאיפשר למכונות קטנות בהרבה לבצע חישובים שבעבר היו מחוזות של מכונות גדולות משמעותית בלבד.

אספקה לחברות גדולות כמו IBM עם מעבדי מיקרו למחשבים אישיים, ובסופו של דבר למחשבים ניידים ולטאבלטים, ראתה צמיחה מהירה בעסקיה של אינטל במהלך שנות ה-90, ולאחר מכן לתוך המילניום החדש. כמובן שהתפתחו תחרות, ובעקבות כך האשמות משפטיות על זכויות קניין רוחני וריגול תעשייתי, בתוספת ויכוחים מנוגדים בנושאי הגבלים עסקיים, אבל אינטל עדיין הצליחה להישאר בראש התחום בפיתוח המיקרו-עיבוד, ולכן הרווחיות ראתה השווי הנקי של החברה נשמר לפחות.

אינטל ללא ספק שבה לעמדה הבולטת שלה בשנת 2006, כאשר מיקרו-ארכיטקטורת Core שלה שוחררה, לשבחים קריטיים כלליים, שכן המוצר היווה התקדמות עצומה בביצועי המעבד. לאחר מכן ב-2008 הגיעה מיקרו-ארכיטקטורת Penryn, ומאוחר יותר באותה שנה, ארכיטקטורת Nehalm, קיבלה באופן חיובי ושמרה על ההובלה של אינטל בתחום המיקרו-עיבוד.

עם זאת, גם אינטל פרשה במידת מה את כנפיה בשנים האחרונות. בין שאר הרכישות, היא רכשה את חברת טכנולוגיות אבטחת המחשב McAfee ב-2010, ובאותה שנה Infineon Technologies, שילבה את שבבי הסיליקון של אינטל עם המודם האלחוטי שלה. בשנת 2011 נקנתה חברת מתגי הרשת המומחית Fulcrum Microsystems, ובשנת 2012, נתח ב-ASML Holding, כדי לסייע לאינטל במחקר של טכנולוגיית פרוסות וליטוגרפיה אולטרה-סגולה קיצונית. רכישות אחרות כללו חברות כמו - או חלקים של - Indisys, Password Box, Vuzix, Lantiq, ולאחרונה חברת העיצוב Altera עבור יותר מ-16 מיליארד דולר.

מנקודת מבט עסקית, החברה עדיין מייצרת שלושה רבעים ממוצריה בארה"ב, אך 75% מההכנסות שלה מגיעות מחו"ל. בנוסף, חברות כמו Achronix, Microsemi, Tabula, Netronome ו- Panasonic מנצלות כושר ייצור עודף של אינטל עבור המוצרים שלהן.

המטה של אינטל עדיין נמצא בקליפורניה, אבל המתקן הגדול ביותר שלה נמצא במחוז וושינגטון, אורגון, המעסיק 18,600 עובדים, המעסיק הגדול ביותר במדינה ואותו הדבר בניו מקסיקו. 10,000 מועסקים באריזונה, ומתחמים ממוקמים גם בקליפורניה, קולורדו, מסצ'וסטס, טקסס, וושינגטון ויוטה. מבחינה בינלאומית, מתקנים של אינטל נמצאים כעת ב-63 מדינות, כולל סין, הודו, רוסיה, ישראל, ארגנטינה, וייטנאם, קוסטה ריקה, מלזיה ואירלנד.

לבסוף, במה שניתן לראות כמאמץ פילנתרופי, אינטל חברה ב-Alliance for Affordable Internet (A4AI), הכוללת גם את גוגל, פייסבוק ומיקרוסופט, שמטרתה להפוך את הגישה לאינטרנט למשתלמת יותר ברחבי העולם, כמו נכון לעכשיו רק 31% מהאנשים במדינות מתפתחות נמצאים באינטרנט - במטרה להפחית את העלויות עד מתחת ל-5% מההכנסה המשפחתית.